קצב ההדבקה במחלות בקרב אוכלוסיית רצועת עזה עולה, רופאים מקומיים מדווחים על היעדר אמצעים לניטור המצב לפני שידרדר, ובארגון הבריאות העולמי שבים ומתריעים מפני מגפות. ריק ברנן, מנהל החירום מטעם ארגון הבריאות העולמי במזרח הים התיכון, אומר כי מגפות עלולות להתפרץ "באופן מהיר מאוד", בהיעדר אמצעים לגלות מחלות בשלב מוקדם.
נציין כי ישראל דואגת להכנסת ציוד הומניטרי לרצועת עזה - שאת חלקו בוזזים אנשי חמאס. כמו כן, אותם ארגוני בריאות בינלאומיים שמתריעים השכם והערב מהמצב ברצועה טרם הצליחו להעביר תרופות או אפילו לבקר את החטופים הישראלים שנמצאים כמעט שלושה חודשים בידי חמאס.
ד"ר תחריר אל-שייח, רופאת ילדים, עבדה בבית החולים "אל נאסר", ונאלצה לעקור לדרום הרצועה עם פרוץ המלחמה. שם היא מעניקה שירות בבית ספר שהפך למקום מקלט: "נהגנו לקחת תרביות, ולהתאים את הטיפול לפי התוצאות. כעת אי אפשר לבצע את זה, ומחלות זיהומיות מתפשטות". היא סיפרה שטיפלה בתינוק בן ארבעה חודשים ששלשל בצורה חמורה ושיתפה גם במחסור בבדיקות קורונה: "היו לי מקרים של מטופלים שלא הגיבו לטיפול, אבל לא יכולתי לדעת אם יש להם קורונה, כי אין את הציוד לאבחון".
מנהלת התקשורת של אונר"א, ג'ולייט טועמה, ביקרה במתקן בחאן יונס שיכול להכיל כאלף בני אדם והפך מקלט לכ-30 אלף: "400 איש חולקים אסלה אחת. אין די מים למקלחות ולניקיון ואין די מוצרי היגיינה".
אין פלא אפוא שמספר מקרי השלשול אצל ילדים בני פחות מ-5 זינק בקצב חודשי של פי 20 ליותר מ-100 אלף. עוד נרשמו מקרים רבים מאוד של זיהום בדרכי הנשימה וכן מקרים רבים של אבעבועות רוח, סקביאס, כינים וזיהומי עור שונים.
בישראל גבר בימים האחרונים החשש שמא לוחמים ולוחמות צה"ל ייחשפו לזיהומים, פטריות ועובשים שצומחים בקרקע העזתית בגלל דליפות ביוב. השבוע דווח כי לוחם נפטר לאחר שנדבק בפטרייה בעזה. יצוין כי החייל איבד בעקבות הפציעה את שתי רגליו, וכנראה שכבר אז התרחשה חשיפה של מקום הפציעה לקרקע המזוהמת. הוא אושפז תחילה בבית החולים הציבורי אסותא אשדוד, ובהמשך הועבר לבית החולים איכילוב כדי לקבל טיפול ייעודי לזיהום החריף שהתפשט בגופו.
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים העמק, הסבירה ל-ynet Live: "זה משהו שקורה בשדות קרב ולא רק אצלנו. בספרות מדווח כי זה קרה גם בקרב חיילים אמריקנים שלחמו באפגניסטן וגם בעיראק. פצעי מלחמה הם פצעים מורכבים מאוד, וכשמדובר בסביבה לא סטרילית כמו שדה קרב, אז זה יכול להיות מסוכן". צפו בריאיון איתה:
ד"ר ביביאנה חזן מסבירה על מחלות זיהומיות בשדה הקרב
(צילום: ירון ברנר)
"חיידקים ופטריות הם חלק מהסביבה שלנו וכשזה 'מתלבש' על אזור שהוא מאוד פגוע בגלל חסר רקמה, לחץ, אספקת דם לא טובה - אז בקלות המקום יכול להזדהם. החיידקים והפטריות שיש בעזה לא שונים מהחיידקים והפטריות שיש אצלנו. מה שהופך את הזיהומים האלה לכל כך מורכבים ומסוכנים זה המצב של הפצע המורכב מההתחלה".
האם מדובר בפטריות ובחיידקים שלא מוכרים לנו?
"האיגוד למחלות זיהומיות בארץ מאוד מודאג מהמסר הזה. מדובר בחיידקים ופטריות שיש בארץ ובכל העולם. הסיכון והתוצאה הכל כך עצובה קשורים למורכבות של הפצע עצמו".
אבל אם מקור הפטריה במי הביוב, האם זה יכול לקרות גם בארץ?
"בהחלט כן. תזכרו שבאסון גשר המכביה, חלק מהפצועים נדבקו מפטרייה מאוד מסוכנת. אנחנו טיפלנו באנשים שנדבקו בפטרייה שנמצאת באדמה, בענפים של עצים. אני טיפלתי באנשים שהייתה להם שריטה קלה מאוד בקרנית של העין ובסופו של דבר איבדו גם את העין.
"אנחנו לא מדברים על משהו שלא קיים, כל המורכבות של הסיטואציה היא מה שגורמת לתוצאות העגומות הללו. יש גם פגיעת הדף בריאות ועוד כל מיני פגיעות, שהופכות את המערכת החיסונית של הגוף לחלשה יותר. אז המסר העיקרי הוא שצריך להירגע. החיילים לא 'מייבאים' מעזה דברים שלא קיימים כאן, והלוואי שאף אחד לא יפגע בהמשך, שלא נתמודד עם עוד סיטואציות כאלה".
